החלטה
1.בפני התנגדות לביצוע שטר.
טענה מקדמית בפי המבקשים, לפיה בקשת הביצוע, כפי שהוגשה, פגומה, שכן לא סומנו עילות התביעה בחלופות שבין שיק או שטר חוב וכן ערבות או הסבה .
מעבר לכך, המבקשת 1 נכנסה בנעלי שוכרים קודמים של הנכס, ושכרה נכס מן המשיב, בערבותם של המבקשים 2,3 אשר חתמו על שטר החוב נשוא תיק ההוצאה לפועל. מעבר לשכירת הנכס רכשה את ציוד המבטח כולל פריטים שונים בעלות של כ- 16,000 ₪ .
המבקשים עצמם מודים כי קיים חוב דמי שכירות בגין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2010, וחודשי שכירות אלה לא שולמו. לטענתם, פנו למנהל המשיבה, ובקשו להתאזר בסבלנות לאור בעיה כספית שנוצרה אצל המבקשת 1, בשל בעיות כשרות. למרות זאת, ולמרות שפרטו המבקשים בפני המשיבה את הכספים הצפויים להתקבל אצלם, ולשמש לפירעון החוב, נעלה המשיבה את המושכר באופן חד צדדי, על כל הרכוש השייך למבקשים, המצוי בו. המבקשים מציינים כי דובר בעסק חי, אשר התחייב לספק תמורה ושירותים ללקוחותיו השונים והתנהלותה של המשיבה מנעה ממנה לעשות כן.
בנוסף מדגישים מבקשים, כי חובם למשיבה נמוך בהרבה מגובה השטר, העומד על סך של 80,000 ₪, שכן מדובר בחוב שכירות בגין חודשיים בלבד, שעה שגובה דמי השכירות החודשיים עומד על סך של 6,037 ₪ בלבד.
כמו כן, נותרו בידי המשיבה פריטים שונים, כמפורט בסעיף 24 להתנגדות, אשר שווים עולה בהרבה על הסכומים להם טוענת המשיבה, ויש לקזז שווי פריטים אלה מהחוב הנטען.
2.באשר לטענה המקדמית שבפי המבקשים, הרי שאמנם בבקשה לביצוע שטר לא נמחקו החלופות הנוגעות לשיק או שטר וכן לערבות או הסבה. יחד עם זאת, בע"א 146/85, ציון גמליאל נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מא(3), 746, התייחס בית המשפט לפגמים שנפלו בבקשת הביצוע שהוגשה שם. בפרשת גמליאל הנ"ל, הבקשה כלל לא נקבה בסכום התביעה, ואף השטר לא צורף לה. מעבר לכך, לא צוין האם העילה היא מכח ערבות או הסבה, ולאחר הגשת ההתנגדות הושלמו פרטים חסרים בשטר (מועד הפירעון ומועד עריכת השטר).
למרות שבמקרה הנ"ל מדובר בפגמים רבים ושונים מן הפגמים בענייננו, קבע בית המשפט בעניין גמליאל, כי מדובר בפרטים שאינם מהותיים, וניתנים כולם לתיקון (בסופו של דבר לא תוקנה בקשת הביצוע מאחר ומדובר בהליך ערעור, והדיון הוחזר לבימ"ש קמא).
אם כך נקבע במקרה גמליאל, שבו כלל לא צורף השטר, ולא ננקב סכום התביעה, ודאי שבענייננו עסקינן בפגמים שאינם מהותיים בעליל.לאור צירוף השטר עצמו לבקשת הביצוע, ניתן ללמוד כי מעמדם של המבקשים 2,3 הינו מכח ערבותם לשטר, תוך שהמבקשת 1 הינה עושת השטר.
מכל מקום, גם אם יש ממש בטענה באשר לחוסר דיוק בפרטי בקשת הביצוע, הרי שעסקינן בסוגיה מתחום תיקון כתבי הטענות, ועל כן ניתן יהא להתגבר עם פגמים מינוריים אלה במסגרת שאלת ההוצאות.
3. לגופו של עניין, המבקשים אינם חולקים על כך כי התקשרו בהסכם השכירות, ובאו בנעליהם של השוכרים הקודמים. יתר על כן, המבקשים עצמם הודו במסגרת ההתנגדות, כי דמי השכירות בגין חודשים ספטמבר ואוקטובר 2010 לא שולמו. מכאן, כי לא יכולה להתעורר מחלוקת שהסכם השכירות הופר, על כל המשתמע מכך.
4. אין זה מחובתה של המשיבה לפרט את החוב נשוא השטר במסגרת הבקשה לביצוע שטר, ולהצביע ממה נובע סכום החוב הנקוב בשטר. מעבר לנצרך יש לציין, כי פירוט זה הופיע בחלופת בקשות ותגובות בין הצדדים, במסגרת בקשה לביטול עיקול שהוגשה מטעם המבקשים. כך צויין על ידי המשיבה, כי מעבר לחוב השכירות אשר אינו מוכחש, קיימים חובות בגין נזקים שנגרמו למושכר, פיצוי מוסכם בגין איחור בתשלום דמי השכירות, וכן חובות בגין מיסי עיריה, מים, חשמל, וריקון מפריד שמן. בהתאם לפירוט המשיבה שהוגש בתגובה לבקשה לביטול העיקול, עומד החוב על סך כולל של למעלה מ – 140,000 ₪.
5.טענת ההגנה המרכזית אשר בפי המבקשים הינה טענת קיזוז.
אכן במסגרת התנגדות לביצוע שטר ניתן להעלות טענת קיזוז, כטענת הגנה מפני ביצוע השטר, ודאי מקום שבו מדובר בצדדים קרובים לשטר.
יחד עם זאת, על פי ההלכה הפסוקה, חייב נתבע המבקש להתגונן בטענת קיזוז, להעלות טענתו זו, ולפרוס אותה באופן שבו פורסים כתב תביעה. על כך, ד. בר אופיר בספרו: סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית, בעמוד 213:
"טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה סדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן. וכך למשל: טענה סתמית בדבר הפסד כספי של סכום כסף מסוים, אין בה כדי לבסס את הטענה האמורה ללא ראיות מדויקות בדבר שיעורו של הסכום ודרך התהוותו וחישובו...
סדר הדין המקוצר מחמיר עם הנתבע המבקש להתגונן בכך שהוא דורש ממנו לבסס גרסת הגנתו בתצהיר... ומכאן חשיבותם של התצהיר התומך בבקשה ונועד לאמת את העובדות הנטענות בה, ושל החובה להיכנס לפרטיה של ההגנה הנטענת. טענת קיזוז איננה יוצאת מכלל זה, ופירוש הדבר הוא שהתצהיר חייב לכלול פירוט עובדתי לביסוס טענת הזכות לקזז את הסכום הנטען או כל סכום אחר, ואין לטעון טענה זו באופן סתמי. חוסר פירוט עובדתי, די בו כדי להכשיל בקשה לרשות להתגונן המבוססת על טענת קיזוז.
בענייננו, לא ניתן לומר שהדרך שבה העלו המבקשים את טענת הקיזוז עולה בקנה אחד עם הרף הקבוע בפסיקה. סעיף 24 לבקשה, המפרט את הציוד הנטען לקיזוז, אשר נותר לכאורה במושכר, אינו נוקב בכל סכום. גם הטענה כי מדובר בעסק שהאכיל כ- 200 איש ליום, ובסופי שבוע כ- 500 איש ויותר, נטענה על דרך האומדנה, בממוצע, ומבלי שהיא נתמכת בכל אסמכתא. על מנת לראות בטענת קיזוז כטענת הגנה אפשרית מפני ביצוע של שטר אין די בכל אלה, שכן, יש לפרט את הנתונים המבססים את הטענה, הסכומים המדויקים הנטענים לקיזוז ולגבות כל זאת במסמכים, מה שלא נעשה כלל וכלל בענייננו.
6.מכל האמור עולה, כי אין בפי המבקשים כל טענת הגנה טובה, ולמצער אפשרית מפני ביצועו של השטר, ועל כן הנני מורה על דחיית ההתנגדות ושפעול הליכי ההוצל"פ.